תאונת עבודה - מה זה אומר?
תאונת עבודה הינה תאונה שאירעה לעובד שכיר תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעסיק או מטעמו או כתאונה שאירעה לעובד עצמאי תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו.
מדובר באירוע פתאומי אשר נגרם לעובד על ידי גורם חיצוני אשר פוגע בו וגורם לו נזק, בגינו ניתן להגיש תביעות לקבלת פיצויים בכמה מישורים, כפי שיובהר בהמשך הדברים.
רוב תאונות העבודה שנגרמות לעובדים הינן תאונות עקב פגיעה פיזית שנגרמה לעובד במהלך עבודתו. עם זאת, ייתכנו מצבים לפיהם גם פגיעה נפשית שנגרמה לעובד עקב עבודתו תוכר כתאונת עבודה ובלבד שיוכח קשר סיבתי ישיר בינה לבין העבודה.
לשם כך יש להוכיח שהפגיעה הנפשית התפתחה בשל טריגר ספציפי, אירוע חריג או מאמץ מיוחד, שהתרחשו במהלך העבודה.
כאשר עובד שכיר עובר תאונת עבודה, באפשרותו להגיש תביעה לא רק בפני המוסד לביטוח לאומי, אלא גם כנגד המעסיק וזאת במידה ותאונת העבודה אירעה עקב התרשלותו של המעסיק, אם כי יש לקזז את תשלומי הביטוח הלאומי מתשלום הפיצויים של המעסיק.
כמו כן, יש לקחת בחשבון כי במידה והתאונה התרחשה גם עקב התרשלותו של העובד, אז ייפסק לו אשם תורם בשיעור מסוים, אשר יקוזז משיעור אחריותו של המעסיק.
מקרה דוגמא של תביעה לקבלת פיצויים בגין פוסט טראומה שנגרמה במסגרת עבודה
במסגרת הליך ב"ל 15076-11-12 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי, אשר התנהל בפני בית הדין האזורי לעבודה בחיפה נדונה תביעה שהגיש עובד להכרה בפוסט טראומה שנגרמה לו עקב עבודתו כתאונת עבודה.
תיק זה עסק בעובד אשר נכווה בכף ידו השמאלית מאדים רותחים שהשתחררו עקב פיצוץ גוף חימום של תנור שבו טיפל. הכוויה טופלה באמצעות משחות בקופת החולים ולא הצריכה אשפוז. כעבור 5 ימים ממועד התאונה פוטר העובד.
המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעה הפיזית ביד העובד כתאונת עבודה, אך סירב לקבל את תביעת העובד להכיר גם בפוסט הטראומה שנגרמה לו לטענתו, עקב התאונה כתאונת עבודה.
בהתאם להסכמות הצדדים, מונה מומחה לפסיכיאטריה מטעם בית המשפט, אשר התבקש לקבוע מהי
המחלה הנפשית ממנה סובל העובד, אם וככל שקיימת כזו כעולה מהתעודות הרפואיות ומה הקשר הסיבתי בין המחלה הנפשית הזו לתאונה.
בחוות דעתו, קבע המומחה מטעם בית המשפט כי ישנה עדות לקיומה של הפרעה נפשית אצל העובד עוד לפני התאונה וכי אבחון הפרעה של PTSD מבוסס על דיווח עצמי, בדיקה קלינית ובדיקת אמינות הדיווח.
במקרה הנידון ניתנה לעובד אבחנה של PTSD, אך התיעוד הוא דל והאבחנה עוברת מבדיקה לבדיקה ועל כן לא ניתן לבדוק את אמינות העובד על סמך התיעוד הרפואי בלבד.
לפיכך מומלץ להפנות את העובד לביצוע בדיקת MMPI, שהינה בדיקה שנועדה לבדיקת עצם אמינותו ומהימנותו של העובד וכן לערוך לו בדיקה קלינית לגבי אבחנה של PTSD .
בהתאם להמלצת המומחה ולהסכמת הצדדים, ערך המומחה לעובד בדיקת MMPI והגיע למסקנה שבדיקה זו מראה שאכן יש לעובד פסיכופתולוגיה, כלומר העובד הינו אמין ואיננו מתחזה.
עם זאת, המומחה ציין כי לא ניתן לקבוע על סמך בדיקה זו בלבד מהי הסיבה למצוקתו הנפשית של העובד והאם היא נובעת מהתאונה שעבר.
מאידך גיסא ובהסתמך על התעודות הרפואיות שנמסרו לו, ציין המומחה כי מדובר להערכתו באבחנה של PTSD, שהינה האבחנה היחידה בפסיכיאטריה שנובע ממנה קשר סיבתי בין ההפרעה לבין הטראומה שקדמה לה ובמקרה הזה התאונה שעבר העובד.
עוד ציין המומחה כי אבחנתו נשענת במידה רבה על דיווחו העצמי של העובד אך מכיוון שלפי מבחן ה-MMPI העובד נמצא אמין, הרי מה שנותר לו הוא לקבל את מסקנות הבדיקה של הפסיכיאטר שבדק אותו בזמן אמת ואבחן אותו כלוקה ב-PTSD.
עם זאת, המומחה ציין כי מאחר שהוא לא ערך לעובד גם בדיקה קלינית, הוא איננו יכול לקבוע האם העובד סובל גם כיום מהפרעה זו.
בית המשפט קיבל את תביעת העובד, בהסתמך על חוות דעתו של המומחה שמונה מטעמו, אשר קבעה למעשה כי העובד אכן לקה בפוסט טראומה עקב התאונה.
בית המשפט הבהיר כי מסקנות המומחה, אשר נובעות מהתשתית העובדתית המוסכמת בין הצדדים, החומר הרפואי בעניינו של העובד, הבדיקה שערך המומחה לעובד בעצמו וכן ניסיונו המקצועי רפואי של המומחה מקובלות עליו וכי הוא לא מצא מקום לסטות מהן.
מאחר שהמומחה מצא קשר סיבתי בין התאונה להפרעה פוסט טראומטית שנגרמה לעובד, אז בכך מתמלאים בעובד התנאים לקיומה של תאונת עבודה על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.
לגבי הסתייגות המומחה לפיה מאחר שהוא לא בדק קלינית את העובד, אז אין באפשרותו לקבוע כי העובד עדיין סובל גם כיום מפוסט טראומה, ציין בית המשפט כי אין בהסתייגות לצורך הליך התביעה שבפניו לגבי ההכרה בתאונה כתאונת עבודה, כדי להפחית ממשקל מסקנתו הברורה של המומחה, לפיה התאונה גרמה לעובד להפרעה פוסט טראומטית.
השאלות כמה זמן נמשכה ההפרעה האמורה לאחר התאונה והאם היא קיימת כיום וככל שכן, האם המצב כיום נובע כולו או חלקו מהתאונה, אינן שאלות שבית המשפט צריך להידרש להן במסגרת הליך ההכרה. שאלות אלה תהינה רלוונטיות עת ידרשו הגורמים המוסמכים לשאלת נכותו של העובד.
לענייננו, די בכך שהמומחה מצא כי בעקבות התאונה לקה העובד בהפרעה נפשית, כדי לקבוע שמדובר בתאונת עבודה. בהתאם לכך התקבלה תביעתו של העובד, כך שהתאונה שנגרמה לו במהלך עבודתו הוכרה כתאונת עבודה לכל דבר ועניין.
.jpg "מומחה לשירותך 4")
.jpg "מומחה לשירותך 9")
