הפרעת קשב וריכוז - מה זה אומר?
הפרעת קשב וריכוז, ADD או ADHD, הינה הפרעה המורכבת משילוב של קשיי קשב וריכוז משמעותיים ואשר נובעת מהתפתחות פתולוגית של מערכת העצבים המרכזית.
קשיים אלו מתבטאים בשלל אופנים, כגון אי שקט מוטורי, קושי בהתמקדות בגירויים הרלוונטיים ומתן תשומת לב לפרטים, היסח דעת בקלות, טווח קשב קצר, שכחנות, איבוד חפצים וכדומה.
במקרים מסוימים מופיעים גם ליקויים המאופיינים בהיפראקטיביות ואימפולסיביות, אשר גורמים לחוסר מנוחה, צורך מתמיד להתנועע, דיבור ללא חשיבה, קושי לחכות בתור וכדומה.
עם זאת, חשוב להבין שכיום יש בלבול גדול בין הפרעות קשב להפרעות ריכוז וכי לא כל הפרעת ריכוז מצביעה בהכרח גם על הפרעת קשב.
ההבדל ביניהן נובע מהסיבה להפרעה: הפרעת ריכוז נובעת מסיבות משתנות כגון מצב בריאותי או משפחתי ולכן עם שינוי הנסיבות, ההפרעה יכולה לחלוף. לעומת זאת, הפרעת קשב הינה הפרעה כרונית, שנובעת מסיבות נוירולוגיות ואופן הטיפול בה שונה.
הפרעת הקשב והריכוז נחשבת כיום להפרעה נפוצה ביותר, אשר מופיעה אצל כ-10% מהאוכלוסייה. לרוב ההפרעה באה לידי ביטוי לראשונה כבר בגיל הילדות וניתן לאבחן אותה מוקדם יחסית, כאשר החשדות הראשונים צצים בגילאי הגן של הילדים. 2% מהילדים שלוקים בה אף זקוקים למסגרת
חינוך מיוחד.
על פי נתוני משרד הבריאות, שכיחות ההפרעה בגילאי בית הספר הינה פי שלושה בקרב בנים בגיל זה מאשר בבנות, כאשר בגילאים מבוגרים יותר, הפרעת הקשב מופיעה במידה שווה בין המינים.
אבחון ההפרעה
נעשה על ידי מומחים בתחום, שהינם רופאים נוירולוגים, רופאי ילדים שמתמחים בהתפתחות הילד ופסיכיאטרים לילדים ונוער, שהוסמכו לאבחן הפרעה זו.
בשנים האחרונות ישנה גם מודעות הולכת וגוברת של ההורים להפרעה זו וייתכן שמכאן גם נובעת הסיבה לגידול באבחון ההפרעה. יחד עם זאת, יש להיזהר מפני מקרים בהם ישנה הכרזה פזיזה ומהירה מדי על קיום ההפרעה, דבר שעלול להביא למתן טיפולים ותרופות לילדים שאינם באמת זקוקים לכך.
מבחינת מימון האבחון, על פי חוק הבריאות הממלכתי, קופות החולים מחויבות לממן את האבחון אצל ילדים ובני נוער עד לגיל 18 וזאת במסגרת סל הבריאות. האבחון נעשה על ידי צוות רב מקצועי במכונים להתפתחות הילד ועל פי קריטריונים שנקבעו על ידי משרד הבריאות.
בדיקות קשב ממוחשבות אינן כלולות בסל הבריאות, אך הן מסובסדות במסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים, בכפוף לתשלום דמי השתתפות עצמית.
בנוסף, קופות החולים גם נותנות שירותי אבחון למטרות השמה או התאמה למסגרות חינוכיות, לילדים מגיל 3 עד גיל 6 וזאת שלא במסגרת סל הבריאות, אלא על בסיס הסכם עם משרד החינוך.
חשוב להכיר:
מבחן טובה לאבחון הפרעות קשב וריכוז.
הטיפול בהפרעה
נעשה באמצעות מתן תרופות מעוררות/סטימולנטיות, אשר הנפוצה בהן הינה הריטלין וכן על ידי טיפולים פרא-רפואיים שונים.
מתן הריטלין לילד נעשה רק על פי קביעת רופא המתמחה בתחום, כאשר גם בהקשר זה קופות החולים מחויבות על פי חוק הבריאות הממלכתי לממן את מתן התרופה לילד.
הטיפולים הפרא-רפואיים נועדו לטפל
בעיכובים ובקשיים התפתחותיים הקיימים אצל ילדים בעלי ההפרעה. טיפולים אלו כוללים ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור וטיפוליים פסיכולוגיים באמצעות אומנות, בעלי חיים, תנועה, מוזיקה וכדומה. גם טיפולים אלו ממומנים על ידי קופות החולים וזאת עד לגיל 6.
בנוסף לכך, הילדים זכאים להסתייע בטיפולים הניתנים על ידי מערכת החינוך כגון טיפול התנהגותי, פסיכולוגי או חינוכי לילד ולהוריו.
תלמידים הסובלים מהפרעה זו ולומדים במסגרת מערכת החינוך הרגילה, זכאים גם להיבחן בתנאים מותאמים במסגרת בחינות הבגרות והבחינה הפסיכומטרית וכן להקלות בלימודים על תיכוניים.
קצבאות מהביטוח הלאומי
ילדים עד גיל 18 ו-3 חודשים, אשר לוקים בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות קשה, לומדים במסגרת חינוכית מיוחדת ואשר זקוקים לטיפול קבוע בתרופות וניתנה לגביהם המלצה על הצורך בהשגחה, עשויים להיות זכאים לקבלת
גמלת ילד נכה, בשיעור 50% ולהטבות נלוות.
הטבות להורים
הורים לילד עם הפרעת קשב וריכוז הלומד במסגרת החינוך המיוחד זכאים לקבל שתי נקודות זיכוי שנתיות
ממס הכנסה. על פי סעיף 45 לפקודת מס הכנסה, הורה אשר ילדו או ילד של בן זוגו מנישואים מוגדר כנטול יכולת, זכאי לקבל שתי נקודות זיכוי שנתיות ממס הכנסה.
ילד נטול יכולת, מוגדר, בין היתר, כילד מתחת לגיל 18 שהופנה על ידי
וועדת השמה לאחת מהמסגרות הבאות בחינוך המיוחד: גן לחינוך מיוחד, בית ספר לחינוך מיוחד, כיתת חינוך מיוחד בבית ספר לחינוך רגיל, להבדיל מכיתה משלבת או מקדמת וכן תגבור בלימודים בתיכון.
בהתאם לכך, גם ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז שלומדים במסגרות החינוך המיוחד הללו עונים להגדרה של ילד נטול יכולת ועל כן הם מזכים את הוריהם, כאמור,
בשתי נקודות זכות.
בנוסף, החל מינואר 2014 ואילך, הורה לאדם עם מוגבלות זכאי להיעדר מעבודתו עד 18 ימים בשנה וזאת לצורך מתן סיוע אישי לילדם, במידה שסיוע זה מחייב את היעדרותם ממקום העבודה וזאת על חשבון ימי המחלה או החופשה שלו, לפי בחירתו. במקרים מסוימים, ההורה זכאי גם ל-18 ימים נוספים, סה"כ, 36 ימים בשנה.
.jpg "מומחה לשירותך 4")
.jpg "מומחה לשירותך 9")
